החלטה בתיק בש"פ 1652/05

1.        המדינה מבקשת להאריך את מעצר המשיב בתשעים ימים או עד למתן פסק הדין בעניינו.

2.        המשיב ושניים אחרים מואשמים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה, תקיפה בנסיבות מחמירות ושוד בנסיבות מחמירות. כנגד אחד השותפים האחרים ישנם אישומים נוספים.

           על פי האישום העיקרי, למשיב היה דוכן בשוק הסיטונאי בבני ברק. ביום 9.11.03 פנה אליו המתלונן, תושב שטחים, בבקשה לרכוש מנוי טלפון סלולרי, והמשיב קבע עמו פגישה ליום המחרת. לפני מועד הפגישה, קשר המשיב קשר עם הנאשמים האחרים ושותף נוסף לפיו האחרים יתחזו לשוטרים, יחטפו את המתלונן ויעבירו אותו באמצעות רכבם למקום מרוחק, ושם ישדדו את כספו.

           ביום 10.11.03 הגיע המתלונן לדוכן המשיב. אחד השותפים הגיע למקום המפגש, הציג עצמו כשוטר, וביקש מהמתלונן להתלוות אליו ואל השותפים הנוספים לתחנת המשטרה בטענה כי הוא שוהה בארץ שלא כדין. המשיב ושלושת האחרים הסיעו את המתלונן לצומת הכפר הירוק, חבטו בו בכל גופו, כבלו את ידיו וכיסו את ראשו בחולצתו ושדדו את ארנקו ובו 2000 ש"ח, 700 דולר ותעודת זהות.

3.        בית המשפט המחוזי דן בבקשת המדינה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים. הוא קבע כי קימות ראיות לכאורה כנגדם. הוא הורה על שחרור אחד הנאשמים, הוא נאשם 3, למעצר בית נוכח חלקו הקטן יותר ביחס לנאשמים האחרים. ביום 21.6.04, בעקבות קבלת תסקיר מעצר, החליט בית המשפט על מעצרו של נאשם אחר, הוא נאשם 1, עד תום ההליכים נגדו, וזאת נוכח חלקו הרב ביותר במעשי העבירה, בשל האישומים הנוספים נגדו בכתב האישום, ובשל גורמים נוספים. המשיב, הוא נאשם 2, שוחרר למעצר בית.

4.        ביום 9.8.04 נעצר המשיב לאחר שהפר את תנאי השחרור שנקבעו. בו ביום, הוגש נגדו כתב אישום נוסף בגין הפרת התנאים אשר כלל גם עבירה של הכשלת שוטר במילוי תפקידו. הרקע לאישומים בכך שהמשיב נעצר לבדיקה על ידי שוטר בעודו נוהג ברכב, וכשנשאל לשמו התחזה לאחר והציג תעודה של אחר. ברכב נמצאו אותה עת אקדח צעצוע וכובע גרב. ביום 22.8.04 נעצר המשיב עד תום ההליכים בהסכמתו.

5.        ביום 25.4.04 הוקרא כתב האישום וביום 15.6.04 כפר המשיב באישומים. מאז 3.11.04 נתקיימו מספר ישיבות הוכחות. בחודשים נובמבר ודצמבר 2004 התקיימו ישיבות הוכחות נוספות. בישיבת תזכורת נוספת ב-12.1.04 הוצעו על ידי בית המשפט 6 מועדים נוספים אך רק שניים מהם התאימו לסניגורים. מועדי ישיבות נוספים שהוצעו לחודש דצמבר 2004 ולחודשים ינואר, מרץ ואפריל 2005 לא הסתייעו בשל אילוצי זמנים של באי כוח הנאשמים האחרים. לבסוף נקבעו מספר מועדי הוכחות לחודשים אפריל ומאי 2005.

           בין לבין, התקיימו ארבע ישיבות גישור במהלך ינואר ופברואר 2005, אולם הצדדים לא הגיעו להסכמה. בינתיים, משפטם של השותפים שעניינם הופרד הסתיים, ואין מניעה להעידם במשפט.

6.        מהנתונים המפורטים לעיל עולה, מחד, כי בהינתן מורכבותו של המשפט ומספר הנאשמים המעורבים בו, קצב הדיונים מתנהל באורח משביע רצון. ישנו קושי מובנה בתיאום מועדי ישיבות כאשר מספר נאשמים מעורבים באותו הליך, אולם מצטייר רושם ברור כי בית המשפט המחוזי עושה כל שניתן כדי להאיץ את קצב המשפט ולסיימו. מאידך גיסא, אין מקום לשקול פעם נוספת את שחרורו של המשיב בחלופת מעצר. בתחילת ההליך, בית המשפט המחוזי היה מוכן לתת בו אימון ושחררו בכפוף לתנאים שונים, אולם הוא הפר אימון זה בצורה בוטה לא רק בעצם הפרת תנאי השחרור שהוטלו עליו, אלא גם מבחינת נכונותו להטעות את גורמי המשטרה ולהכשילם. נסיבות אלה אינן מאפשרות לקיחת סיכון נוסף בהחלת חלופת מעצר לגביו. מסוכנותו כעולה מהעבירות החמורות המיוחסות לו, עברו הפלילי, והתנהגותו כלפי גורמי אכיפת החוק אגב הפרת תנאי חלופת המעצר, מצדיקים את המשך מעצרו. בשלב זה קבועות 7 ישיבות נוספות להמשך ההוכחות, מהן 6 ישיבות בתקופת ההארכה המבוקשת.

           נוכח כל אלה, אני מחליטה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים החל מיום 21.2.05 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, י"ח באדר א' תשס"ה (27.2.05).

                                                                                        ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: